באותו הרגע הקול שלהם נשמע…

סדנת אולפן של גלעד בן דוד

audio"רוצה לטייל על יד הבית שעל יד הים", שרה דורית למיקרופון. גם כשדורית שרה על החלום שלה, היא נשארת "על יד". ליד החלום, ליד הבית, לא בתוכו. זה השיר שלה. המילים והמנגינה מתהווים תוך כדי הקלטה, ובסופה תקבל לידיה דיסק בביצועה עם השיר החדש.
באולפן ההקלטות של פנימיית בני ארזים נולדים שירים תוך יום אחד.

ההקלטה של דורית התחילה בשיחה. היא אמרה משהו, גלעד הקשיב לדבריה, ליווה את המילים עם הקלידים, דורית הצטרפה למלודיה, הרכיבה את האוזניות והשיר הלך והתהווה. "חששתי שיביך אותם לשמוע את עצמם שרים", מספר גלעד, "אבל רובם נהנים לשמוע את הקול של עצמם. מספיק לעמוד עם האוזניות והמיקרופון, ולשמוע את עצמך שר- וכבר התבטאת. באותו הרגע הקול שלהם נשמע, תרתי משמע"

לפני שנתיים הקים גלעד בן דוד, מוסיקאי ואמן מוערך (הידוע בשם הבמה שלו, המוכתר), אולפן הקלטות קטן לילדי הפנימייה. בהתחלה ביקשו לשיר שירים ידועים שהם אוהבים, והיכן שלא זכרו את המילים, התחילו לצוץ המילים שלהם, שהפכו לשירים חדשים. הרבה ילדים הגיעו בהתחלה עם מונולוג ארוך. תלונה על הריתוק בשבת, על עונש שקיבלו, על הקושי לחיות במקום סגור, על הניתוק מהבית. "אין ילד שלא הקליט בהתחלה שיר געגועים להורים", מספר גלעד.

"נקודת המוצא היא ליצור 'סאונד סקייפ', מצע נוח לביטוי. היו ילדים שהיה חשוב להם בהתחלה להפגין כוח. בשיר הראשון שלו, יותם צווח, הוציא אגרסיות בסגנון 'אני אפוצץ לה את הפרצוף', עשינו קליפ שלו משתולל. אחרי 2-3 שירים משהו השתחרר, הוא נהיה יותר נינוח והתחיל לשיר על מה שהוא מרגיש, בלי פחד או שמץ מבוכה. ילדה אחרת שרה על הקשר שלה עם אמה, היה ילד ששר את מה שהתרגל לספר כל החיים לאנשי טיפול. השיר כלל את כל האירועים המרכזיים בחייו, המוות של אביו, התעללות שעבר… לילד אחר היה חשוב לתעד את המעט שהוא זוכר, לעומת ילד אחר שהמציא מחדש את חייו. שרי ממוצא אתיופי, באה מוכנה עם מקצב מהבית ועם ראייה ברורה של איך צריך השיר להישמע ולהיות מעובד".

לא רק שירים נוצרים באולפן. כל דרך שבוחר הילד להתבטא, ציור, משחק, סרט – משתלבת ביצירה. כזה הוא השיר הופ לסביבה. מופעי הסיום של בני ארזים שביים גלעד עם התוצרת של הילדים, כללו גם סרטים ותפאורות שציירו.

להיט הזהב של בני ארזים הוא השיר "צדפה" של ס', נערה מופנמת מאד. כשנקלטה בפנימייה, כמעט ולא הוציאה מילה מפיה, עד שנכנסה לאולפן של גלעד. שם, ליד הקלידים, נזכרה שאחד המדריכים אמר לה, שהנשמה היא כמו פנינה בתוך צדפה. ככה נפתחה היא, וכך הלך ונפתח השיר על הצדפה.